<h1>סמ"ג לאוין סימן ק"ע</h1>
<h2>דף עג.</h2>
פסק רבא בפרק קמא דבבא מציעא (ט"ו ב') אחריות טעות סופר הוא בין בשטרי הלואה בין בשטרי מקח וממכר הילכך כל המוכר קרקע או עבד או שאר מטלטלין הרי זה חייב באחריותו, כיצד אם הוציאו המקח מן הלוקח מחמת המוכר חוזר הלוקח ונוטל כל הדמים שנתן למוכר שהרי נלקח המקח מחמתו, כך הוא הדין בכל ממכר אף על פי שלא פירש הלוקח דבר זה אלא קנה סתם, אפילו מכר קרקע בשטר ולא הזכיר בו אחריות הרי זה באחריות (ע"פ רמב"ם מכירה פי"ט הל' ג'), במה דברים אמורים כשהוציאו המקח מיד הלוקח בבית דין של ישראל כגון שהיה המקח מטלטלין והיו גנובים או גזולים או שהיתה הקרקע גזולה או שבא בעל חוב של מוכר וטרפה מיד הלוקח והכל בבית דין של ישראל, אבל אם גוי הוא שהוציא המקח מיד הלוקח בין בדין מלך בין בערכאות שלהן אין המוכר חייב באחריותו (שם הל' ד'), כך פסק אמימר בפרק חזקת הבתים (ב"ב מ"ה א'). מסקינן בפרק מי שאחזו (גיטין ע"ג א') שהמוכר קרקע לחבירו והתנה עמו שכל אונס שיולד בקרקע זו יהא חייב לשלם, אפילו בא גוי וגזלה מחמת המוכר חייב לשלם, אבל אם נפסק הנהר שהיה משקה אותה או שחזר הנהר לעבור בתוכה ונעשית בריכה וכן כל כיוצא בזה פסק שם רבא שהרי זה פטור שאונס שאינו מצוי הוא זה ואינו בכלל תנאי זה שלא עלה על לב המוכר שיבא דבר זה (ע"פ רמב"ם שם הל' ה').
